דיווח לציבור על הדיונים המוניטריים שנערכו בבנק ישראל כדי להחליט על גובה הריבית לחודש ספטמבר 2016

641

הוועדה המוניטרית קובעת את הריבית החודשית בתהליך שכולל שני דיונים – בפורום רחב ובפורום מצומצם.

בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון זה משתתפים חברי הוועדה המוניטרית, נציגים בכירים מחטיבות הבנק השונות, וכלכלנים מהחטיבות הכלכליות (המחקר והשווקים) שמכינים ומציגים את החומר לדיון. הנתונים, האומדנים וההערכות המובאים במסמך זה הם אלו שהיו קיימים במועד ההחלטה על הריבית.

בפורום המצומצם משתתפים חברי הוועדה המוניטרית ומנהל חטיבת השווקים, ובמסגרתו מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי הריבית. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי ובסופו מקיימים הצבעה על גובה הריבית. לפי סעיף 18 (ג) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, ההחלטה על הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. במקרה שהקולות שקולים יש ליושבת ראש הוועדה (הנגידה) קול נוסף.

האומדן הראשון לנתוני הצמיחה ברבעון השני הפתיע לטובה, ונוסף לכך נערכו בנתוני החשבונאות הלאומית תיקונים משמעותיים לאחור. התוצר והתוצר העסקי צמחו ב-3.7% וב-3%, בהתאמה (נתונים מנוכי עונתיות בשיעור שנתי), שיעורים אלה גבוהים מהשיעורים ברבעונים הקודמים. הצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הצמיחה: היא התרחבה ב-9.5%, ובניכוי צריכת כלי התחבורה האישיים היא התרחבה ב-7.1%. ההשקעה גדלה ב-11.1% (אולם בניכוי ההשקעה בכלי רכב היא התכווצה ב-1.2%), והיצוא צמח ב-5.7%, לאחר כמה רבעונים של צמיחה אפסית. יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, במונחים דולריים שוטפים) ירד ביולי ב-3.3%, והיצוא התעשייתי התייצב בששת החודשים האחרונים ברמה נמוכה. יבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה) נותר יציב ביולי, ובחודשים האחרונים ניכרת מגמת גידול ביבוא חומרי הגלם ומוצרי ההשקעה. יצוא השירותים העסקיים (ללא חברות הזנק) ירד במאי ב-4.7% ביחס לממוצע של ינואר-אפריל, אולם בשנה האחרונה התחדשה בו מגמת הגידול. המדד המשולב למצב המשק עלה ביולי ב-0.2%, ונתוני החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה, על רקע העדכון בנתוני הצמיחה. מדדי אמון הצרכנים של הלמ"ס ובנק הפועלים הציגו שיפור ביולי; השיפור במדד הלמ"ס נמשך זה כשנה וחצי. מדד מנהלי הרכש עלה מעט ביולי, והוא ממשיך להימצא בסביבות 50 נקודות.

שוק העבודה
התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית . נמשכת עליית השכר בכל ענפי המשק, ובעיקר בענף הבנייה; השכר הריאלי במשק עלה במרץ-מאי ב-1.1% ביחס לשלושת החודשים שקדמו להם (מנוכה עונתיות), בשעה שהשכר הנומינלי עלה ב-0.8%. תקבולי מס הבריאות במאי-יולי עלו (נומינלית) ב-5.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והם משקפים עלייה בתעסוקה ובשכר. על פי נתוני סקר כוח האדם לחודש יולי, האבטלה בגילי העבודה העיקריים (25—64) עומדת על 4.0%, לאחר שביוני היא ירדה לשפל היסטורי – 3.9%. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות המשיכו לגדול ביולי. שיעור המשרות הפנויות במשק עלה ביולי לרמת שיא – 3.9% (מנוכה עונתיות).

נתוני תקציב הממשלה
תקציב המדינה ל-2017—2018 אושר בממשלה. הגירעון התקציבי שאושר עומד על 2.9 אחוזי תוצר בכל שנה, גבוה מהכלל שנקבע תקציב הקודם, שהכתיב גירעון של 2.5 אחוזי תוצר ב-2017 ו-2.25 אחוזי תוצר ב-2018. הגירעון המקומי המצטבר (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר-יולי 2016 ב-1.2 מיליארד ש"ח, בהשוואה לעודף של כ-0.2 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, והוא נמוך ב-5.7 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון לשנת 2016. הסטייה משקפת הכנסות גבוהות מהתוואי ב-3.9 מיליארדי ש"ח והוצאות נמוכות בכ-1.8 מיליארד. גביית המסים ביולי עמדה על כ-26.4 מיליארדי ש"ח, סכום גבוה ב-0.2 מיליארד מהתוואי העונתי התואם את אומדן ההכנסות ממסים (277 מיליארדי ש"ח). גביית המסים בינואר-יולי הייתה גבוהה ריאלית בכ-5.7% מהגבייה בתקופה המקבילה אשתקד. גביית המע"מ המקומי ברוטו עלתה ריאלית בכ-1.4% לעומת יולי אשתקד (ובניכוי השפעתם של שינויי חקיקה היא עלתה בכ-7.4%).

ההתפתחויות במשק – הצד הנומינלי
האינפלציה
מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-0.4%, גבוה מהשיעור שצפו בממוצע החזאים – 0.2%. סעיף הפירות והירקות וסעיף הדיור עלו ב-5.7% וב-1.2%, בהתאמה, וסעיף ההלבשה וההנעלה ירד ב-8.2%. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.6%, בשעה שב-12 החודשים שהסתיימו ביוני הוא ירד ב-0.8%. בניכוי ההשפעה הישירה של מחירי האנרגיה והפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות עלה המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.8%. מחירי המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-3.2%, ומחירי המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.8%.

הציפיות והתחזיות לאינפלציה ולריבית
בציפיות לאינפלציה לטווחים השונים לא חל בסיכומו של החודש שינוי משמעותי: הציפיות לשנה הנגזרות משוק ההון ירדו מ-0.5% בחודש שעבר ל-0.2%, אך לאחר פרסום המדד הן שבו לעלות וכעת הן עומדות על 0.6%. הציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים נותרו ברמה של 0.3%, והחזאים צופים בממוצע עלייה של 0.6% ב-12 המדדים הקרובים (לעומת 0.8% בחודש שעבר). הציפיות פורוורד לאינפלציה בשנה השלישית נותרו ללא שינוי משמעותי (1.1%), והציפיות לטווחים הארוכים יותר (3 עד 5 שנים ו-5 עד 10 שנים) נותרו בתוך היעד, ברמה של 1.4% ו-2.1%, בהתאמה. ממרבית האינדיקטורים עולה כי אין צפי לכך שבנק ישראל ישנה את הריבית בשנה הקרובה.

המצרפים המוניטריים
ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-23.3%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-12.5%.

שוק האשראי
המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח וללא חברות זרות) הנפיק ביולי אג"ח בהיקף של 4.9 מיליארדי ש"ח, לאחר שביוני עמד היקף ההנפקות על 2 מיליארדים. ממוצע ההנפקות החודשי עומד בשנה האחרונה על כ-3 מיליארדי ש"ח. הקרנות המתמחות באג"ח תאגידיות בארץ והקרנות המתמחות במניות בארץ המשיכו לרשום צבירה חיובית גם ביולי ובתחילת אוגוסט, ומחודש מרץ נרשמה בקרנות אלה, בהתאמה, צבירה חיובית של כ-3 מיליארדי ש"ח ושל כמיליארד ש"ח. מרווחי האג"ח התאגידיות (ללא בנקים וביטוח) המשיכו לרדת, בסיכום חודשי, במרבית הענפים, ובתחילת אוגוסט הם עמדו על 3 נקודות אחוז בממוצע – הרמה הנמוכה ביותר זה שנתיים. ביולי, חודש שמתאפיין ברמה גבוהה של ביצועי משכנתאות, עמד היקף נטילתן של המשכנתאות החדשות על 5.4 מיליארדי ש"ח, מעט למעלה מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (5.1 מיליארדים). שיעור המשכנתאות לרכישת דירות להשקעה מוסיף לרדת, וביולי הוא עמד על 13.7%, לעומת ממוצע של 14.7% ב-12 החודשים האחרונים. הריבית הממוצעת על המשכנתאות הוסיפה לעלות ביולי בכל המסלולים: במסלול הצמוד למדד בריבית קבועה ומשתנה היא עלתה ב-0.22 וב-0.11 נקודת האחוז, בהתאמה, ובמסלול הלא-צמוד בריבית קבועה ומשתנה היא עלתה ב-0.16 ו-0.07 נקודת האחוז, בהתאמה.

שוק הדיור
סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-1.2%, לאחר שלושה חודשים של עליות מתונות (0%—0.2%). מדובר בעלייה עונתית ברובה. מחירי הדירות ירדו במאי-יוני ב-0.3% לאחר שמונה חודשים רצופים של עליות, בשעה שנתוני העליות בחודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה. ב-12 החודשים שהסתיימו במאי-יוני עלו מחירי הדירות ב-6.9%, נמוך מהקצב בשנים עשר החודשים שהסתיימו במאי – כ-8%. הפעילות בשוק מוסיפה להיות ערה, וביוני בוצעו כ-8,900 עסקאות – גבוה מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים (כ-7,800 עסקאות לחודש). בחודש יוני נרשמה ירידה מתונה בהיקף המכירות של דירות חדשות, והוא הגיע לכ-2,600 (מנוכה עונתיות); מלאי הדירות למכירה מוסיף להיות גבוה, וביוני הוא עמד על כ-28,300 דירות.
ההתפתחויות בשוק המט"ח ושוק המניות

שוק המט"ח
מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-24/7/16, ועד ל-26/8/16, התחזק השקל מול הדולר ב-2.2%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 1.1%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 5.1%.

שוק ההון
מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-24/7/16, ועד ל-26/8/16, ירד מדד ת"א 25 בכ-1%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות של עד 5 נ.ב בעקום השקלי ועד 10 נ.ב בעקום הצמוד. עקום המק"ם נסחר בתשואה שנעה סביב ריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה ברמה של כ – 75 נקודות בסיס.

ההתפתחויות בכלכלה העולמית
המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב מתון, ותחזיות הצמיחה של בתי ההשקעות ממשיכות להתעדכן כלפי מטה. עם זאת, עד כה אין סימנים לכך שהחלטת ה-Brexit משפיעה על הפעילות. הסחר העולמי עלה ביוני בקצב חודשי של 0.7%, לאחר שבמאי הוא ירד. הבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכים לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה: הבנק המרכזי של אנגליה הפחית את הריבית, כצפוי, ל-0.25%, ונקט כמה צעדי הרחבה נוספים; ביפן הורחבה התכנית לרכישת מניות; והבנקים המרכזיים באוסטרליה ובניו זילנד הפחיתו את הריבית. מנגד, ההסתברות לכך שה-Fed יעלה את הריבית ב-2016 עלתה החודש, על רקע דברי י"ור ה-Fed בסוף השבוע האחרון לפיהם בחודשים האחרונים התחזקו הנימוקים בעד העלאת הריבית. במרבית שוקי המניות נמשכו עליות השערים, במיוחד בשווקים המתעוררים. בארה"ב נרשמה ברבעון השני צמיחה מאכזבת, 1.1%, על רקע ירידה במלאים ובהשקעה בנכסים קבועים, והצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הכלכלה. מנתוני מדד GDP Now עולה כי ברבעון השלישי צפוי שיפור בקצב הצמיחה. בשוק העבודה נמשך גידול במספר המשרות. בענף הנדל"ן נמשכת עלייה בפעילות ובמחירים. באירופה נרשמה ברבעון השני צמיחה של 0.3% (שיעור רבעוני), לעומת 0.6% ברבעון הראשון. מדדי הסנטימנט השונים באירופה היו חיוביים. אשר לבריטניה, נתוני המכירות הקמעונאיות ביולי הפתיעו לטובה, אולם מדדי הסנטימנט מחזקים את ההערכה שצפויה האטה משמעותית בעקבות החלטת ה-Brexit. ביפן נרשמה ברבעון השני האטה והמשק צמח בשיעור שנתי של 0.2% בלבד, לעומת 2% ברבעון הראשון. נוסף לצעדים המוניטריים שנזכרו לעיל הודיעה הממשלה היפנית על תכנית פיסקלית בהיקף נרחב. בחלק מהשווקים המתעוררים מסתמנת התאוששות, בין היתר, על רקע התייצבות מחירי הסחורות והיחלשות הדולר. בסין נמשכים סימני התמתנות בפעילות על רקע השינוי המבני ארוך הטווח שעובר המשק. במדד הסחורות ללא אנרגיה לא נרשם החודש שינוי משמעותי. מחיר חבית נפט מסוג "ברנט" ירד בתחילת החודש אך לאחר מכן שב לעלות, והיא נסחרת בכ-50$.

הדיון בפורום המצומצם – החלטת הריבית לחודש ספטמבר 2016
חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל. בדיון על הריבית לחודש ספטמבר 2016 התקבלה ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%. ההחלטה התקבלה פה אחד.
הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) האינפלציה; (2) הפעילות הריאלית במשק; (3) הסביבה העולמית ושער החליפין; (4) שוק הדיור.

עיקרי הדיון
בדיון בנושא האינפלציה התייחסו חברי הוועדה לעליית המחירים בחודשים האחרונים: מדד חודש יולי היה גבוה מהציפיות וההערכות לגביו, וזהו השלישי ברצף מדדים שעלו בהתאם לתוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה. צוין שקצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עדיין נמוך מהגבול התחתון של היעד. לדעת חברי הוועדה גורם משמעותי לרמתה הנמוכה של האינפלציה בישראל הוא האינפלציה הנמוכה בחו"ל המתבטאת במחירי המוצרים הסחירים במדד שירדו ב-3.2%. כמו כן, האינפלציה הושפעה מהפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות, אך השפעתן צפויה להתפוגג בחודשים הקרובים. עוד הוזכר בדיון כי מחירי המוצרים הבלתי סחירים אמנם עלו בקצב הנמוך במעט מהגבול התחתון של יעד האינפלציה, אך לדעת הוועדה עלייתם תתחזק בהשפעתה של עליית השכר, ככל שזו תימשך. צוין, שבעוד שעליית השכר פועלת להגדלת עלות העבודה ליחידת תוצר, הרי שירידת מחירי הסחורות בעולם פעלה בכיוון ההפוך, ולכן עליית השכר טרם תורגמה לעלייה בקצב האינפלציה המקומית.

הדיון בנושא הפעילות הריאלית במשק התמקד בנתוני הצמיחה המעודכנים ובשוק העבודה. חברי הוועדה סברו כי קצב הצמיחה במחצית הראשונה של 2016 – קרוב ל-3% על פי הנתונים המעודכנים – משקף קצב צמיחה המתיישב עם שוק העבודה האיתן. בדומה לרבעונים קודמים הצמיחה נשענת על הגידול בצריכה הפרטית (ובמיוחד צריכת נכסים ברי קיימא), אך בשונה מהם, נתוני הרבעון השני מצביעים גם על שיפור ביצוא, אם כי רמתו עדיין אינה שונה משמעותית מרמתו ב-2012. הוועדה ציינה את נתוני התעסוקה הגבוהים ונתוני האבטלה הנמוכה המלווים בגידול מתמיד במספר המשרות הפנויות. על רקע זה התייחסו בוועדה לקושי המתגבר באיוש משרות פנויות, ולא רק בענפי ההייטק. קושי זה, אם יוסיף להתגבר, עלול להוות מגבלה על קצב הצמיחה העתידי. במבט קדימה העריכו חברי הוועדה כי סביבת הריבית הנוכחית תומכת בהמשך מגמת הצמיחה והתעסוקה, כאשר הסיכונים העיקריים להמשך הצמיחה עלולים לנבוע בעיקר מהתפתחויות שליליות בעולם.

אשר לסביבה העולמית, צוינו בדיון נתוני הצמיחה הנמוכה בארה"ב למרות נתוני התעסוקה הטובים; המשך הצמיחה האיטית בגוש האירו, בהובלת גרמניה וספרד, וציפיות לצמיחה גבוהה יחסית בשווקים המתעוררים. על רקע זה חברי הוועדה התייחסו לעלייה בהסתברות לכך שה-FED יעלה את הריבית עוד ב-2016. בנוגע לשער החליפין חברי הוועדה שבו וציינו, על רקע הייסוף החודש, שרמתו של שער החליפין צפויה להמשיך להקשות על התפתחות היצוא.

לגבי שוק הדיור, חברי הוועדה התייחסו למדד השלילי במחירי הדירות שהתפרסם בחודש האחרון ואמרו כי אין בו כדי להצביע על שינוי מגמה, במיוחד על רקע רמת הפעילות הגבוהה. אמנם קצב עליית המחירים בשנים עשר החודשים האחרונים התמתן מעט, אך הוא עדיין גבוה.
לסיכום, הוועדה הסכימה כי רמת הריבית הנוכחית תואמת את סביבת האינפלציה הנמוכה ואת הפעילות המקומית – בהתחשב במצב השורר בעולם הן מבחינת הפעילות הכלכלית והן מבחינת ההתפתחויות המוניטריות במשקים המובילים – וכי היא תומכת בהחזרת האינפלציה ליעדה. חברי הוועדה סברו כי לנוכח הסיכונים הנשקפים להשגת יעד האינפלציה בישראל, ולנוכח הזמן שיחלוף עד שהאינפלציה תשוב לתחום היעד, ניתן להעריך כי המדיניות המוניטרית בישראל תיוותר מרחיבה לאורך זמן רב.
לאחר הדיון הצביעו ארבעת חברי הוועדה המוניטרית על רמת של ריבית בנק ישראל לספטמבר 2016. כל חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית על כנה, ברמה של 0.1%.

הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

מדד יולי עלה בשיעור גבוה מהצפוי ושלושת המדדים שקדמו לו היו חיוביים. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים נותרו החודש נמוכות, ועדיין מצויות מתחת לגבול התחתון של היעד. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים ממשיכות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד.
במחצית הראשונה של 2016 צמח המשק בשיעור של 2.9%, בדומה לקצב הצמיחה הממוצע של השנים האחרונות. ברבעון השני, על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית, הצמיחה הייתה גבוהה מהצפוי, 3.7%; עם זאת, מוקדם לקבוע אם היא מתבססת בקצב גבוה מהממוצע של השנים האחרונות. הצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הצמיחה, בתמיכת הגידול בשכר במשק והמדיניות המוניטרית המרחיבה. היצוא צמח בשיעור נאה, אולם לאורך זמן הוא עדיין לא מדביק את הגידול בסחר העולמי. התמונה העולה מנתוני שוק העבודה ממשיכה להיות חיובית, וישנם סימנים לכך שהמשק מתקרב לתעסוקה מלאה.

המשק העולמי ממשיך לצמוח בקצב מתון; נתוני הצמיחה של המשקים העיקריים ברבעון השני היו נמוכים, ונמשכת החולשה בסחר העולמי. באירופה, יפן, ובריטניה הבנקים המרכזיים מקיימים מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה, ובנקים נוספים הפחיתו החודש את הריבית; בארה"ב עלתה ההסתברות להעלאת ריבית השנה, אולם אי הוודאות בהקשר זה עדיין גבוהה.

מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-24/7/16, ועד ל-26/8/16, התחזק השקל מול הדולר ב-2.2%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 1.1%, וב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 5.1%. רמתו של שער החליפין האפקטיבי ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

למרות שבתצפית האחרונה נרשמה ירידת מחירים, קצב עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה, ורמת העסקאות והיקפי המשכנתאות נותרו גבוהים. מלאי הדירות למכירה ממשיך להיות גבוה.
הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
ההחלטה התקבלה ופורסמה לציבור ב- 29 באוגוסט 2016.

השתתפו
חברי הוועדה המוניטרית:
ד"ר קרנית פלוג – נגידת הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית
ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק
פרופ' ראובן גרונאו
פרופ' נתן זוסמן – מנהל חטיבת המחקר

משתתפים נוספים:
מר אנדרו אביר– מנהל חטיבת השווקים
מר ינון גמרסני – כלכלן בחטיבת המחקר
מר דני חחיאשוילי – ראש מטה נגידת הבנק
מר דניאל נתן – כלכלן בחטיבת המחקר
מר יואב סופר – דובר הבנק
גב' אסתר שוורץ – מזכירת הוועדה המוניטרית








כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *