חגי תשרי בקהילה הקראית

877

חודש תשרי התברך במספר חגים אשר שונים מהותית ביהדות הקראית. הקראים משתמשים בלוח שנה שאינו קבוע מראש ומבוסס על חשבון, אלא על ראיית הירח- היום שבו נראה סהר הירח בפעם הראשונה בחודש. זוהי השיטה בה נהגו לקדש חודשים בימי בית ראשון ובית שני. מועדי חודש תשרי, החודש השביעי עפ"י המניין המקראי מיוחדים ביהדות הקראית.

היהודים הקראים חוגגים כחגים דתיים אך ורק את המועדים המצוינים בתנ"ך, ומסיבה זו חג החנוכה אינו נחשב כחג מקראי, ועל אחת כמה וכמה לא מדליקים ולא מברכים שציוונו על נרות החנוכה ו/או נרות שבת שלמעשה אינם מצוות השם יתברך.

קהילת היהדות הקראית מונה מעל 40,000 אלף איש בישראל ועוד כ-10,000 בחו"ל. הקראים מקיימים את המסורת הקדומה – קיום מצוות התורה הכתובה ללא תוספת או מגרעת. הם אינם מקבלים בהכרח את פרשנות חז"ל או כל סמכות רבנית למקרא, וכל תוספת מאוחרת כגון התורה שבע"פ המשנה והגמרא כסמכות. מנהגי הקראים מבוססים על פרשנות ישירה של המקרא, פשוטה כמשמעה- ע"פ הפשט וכוללת היקש הלוגי.

ראש השנה:
ראש השנה נחוג יום אחד באחד בתשרי ולא יומיים, אין נוהגים בו "יום טוב שני של גלויות" ואין תוקעים בו בשופר. תרועה היא הרמת קול ואיננה תקיעה בשופר כפי שנתן לראות שהמושג תרועה מפורש פעמים רבות בתוך התנ"ך. ראש השנה אינו מציין את תחילת השנה שכן ראש השנה המקראי הוא חודש ניסן, הוא עשוי לחול גם בימים א' /ד'/ו' כיוון ששיטת הדחיות המקובלת ביהדות האורתודוכסית אינה מקובלת על היהדות הקראית ולוח השנה מבוסס על אפשרות ראיית הירח ללא דחיות.

lc4292fs

יום כיפור:
יום כיפור נחוג ב"עשור לחודש השביעי" , חלים בו כל האיסורים החלים על יום השבת ואף יותר מכך בשל מצוות עינוי הנפש אשר בו.

חג סוכות:
ארבעת המינים: אין חייבים לקחת דווקא את האתרוג כנהוג ביהדות האורתודוקסית (יש לציין שהאתרוג המצוי היום לא היה קיים בזמן מתן תורה ולא בתקופת בית המקדש הראשון והשני) ולכן אין חובה ליטול אתרוג, ניתן לקחת כל פרי עץ חדש ומהודר.

בסיס התפיסה של היהודים הקראים מעמידה את האדם כרציונל במרכז, קיום המצוות הוא בין האל לאדם ולכן לא קיימת התופעה של סגידה לרבנים. הקראים רואים בבית הכנסת מקום שבו מתייחד האדם עם בוראו, ולכן כל הנכנס לבית התפילה חייב להיות נקי וטהור בגופו ובלבושו. רצפת בתי הכנסת הקראיים מכוסה בשטיחים ועל הנכנסים למקום להשיל את נעליהם. אין להיכנס לבית הכנסת בנעליים אשר דורכים בהן במקומות מזוהמים וטמאים.

הקראים רואים בנשים שוות לגברים ולכן אישה יכולה להעיד, וגם אישה חותמת על הכתובה, לא מברכים "ברוך שלא עשני אישה" ולא מקבלים את הפסוק "קול באישה ערווה". עפ"י היהדות הקראית ניתן לאכול בשר וחלב ביחד משום שבתורה האיסור "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" כוונתו ברורה ממשמעה המילולי. חל איסור לבשל כל בן בקר, עם הֶחָלָב של אמו הביולוגית עפ"י מידת הרחמנות בבעלי חיים.








כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *