בריאות ורפואה

10 מיתוסים בנושא שפעת וחיסונים – מאת רופאי סורוקה

צילום: דוברות סורוקה

שפעת היא מחלה קלה
לא נכון. בקהלים מסוימים רווחת התפיסה כי שפעת היא מחלה קלה אשר חולפת מאליה תוך מספר ימים. בפועל החשש הינו מסיבוכים אפשריים של המחלה וביניהם: דלקת ריאות, דלקת סמפונות, דלקת בסינוסים, סיבוכים במערכת העצבים, סיבוכים של מחלות כרוניות כגון מחלות לב וריאה.

השפעת מסוכנת רק למבוגרים
לא נכון. מנתונים שנאספו בארץ ובעולם, ניתן ללמוד כי בנוסף לקשישים ולחולים כרוניים, ילדים מגיל חצי שנה עד 5 שנים הם הנפגעים העיקריים מתחלואת השפעת. בקרב קבוצות אלה, ישנה נטייה לפתח סיבוכים של המחלה ושיעורי האשפוז באוכלוסיות אלה עקב המחלה גבוהים יותר. בגיל המבוגר – אחד מכל עשרה מבוגרים חווה סיבוך של המחלה בעוד שאצל ילדים אחד מתוך שלושה.

ילדים אינם צריכים להתחסן
לא נכון. ישנן שתי קבוצות גיל שבהן יש תחלואה בשכיחות גבוהה יותר – בני 65 ויותר ובגיל הילדות עד גיל חמש. לילדים ישנה נטייה להידבק בקלות ולהדביק את יתר בני המשפחה הסובבים אותם.

נשים הרות אינן צריכות להתחסן כי זה מסוכן להן
לא נכון. לנשים הרות מומלץ להתחסן כדי להגן על עצמן ועל תינוקן.
האישה ההרה חשופה יותר לסיכונים עקב הנגיף. כאשר היא מקבלת את החיסון, היא מייצרת בגופה נוגדנים ומאפשרת לעובר לקבל אותם דרך השליה. מכיוון שהיילוד לא יכול לקבל חיסון עד הגיעו לגיל 6 חדשים, נוגדנים אלו מהווים בעבורו הגנה יעילה כנגד המחלה וסיבוכיה בצאתו לאוויר העולם.

חליתי בשנה שעברה – השנה לא אחלה שוב
לא נכון. האמונה הפופולארית היא שמי שחלה בשפעת לא יחלה שוב בשנה שלאחריה. במחקר שבוצע במכון המחקר של כללית עולה כי למי שכבר חלה במחלה יש סיכון גבוה פי עשרה ללקות שוב במחלה לעומת האדם הממוצע. הסיבה? מי שחלה פעם אחת בשפעת כנראה נמצא ברשת חברתית שנוטה להעביר את הנגיף. מהמחקר עולה כי הסיכון נובע לא רק ממחלות הרקע, הגיל והמצב החיסוני של האדם, אלא הוא מושפע גם מהימצאותו בסביבה מרובת קשרים חברתיים, כמו למשל, קירבה ישירה לילדים רבים.

לא כדאי להתחסן
לא נכון. זני וירוס השפעת הגורמים למחלה מדי חורף משתנים משנה לשנה. גם אם הייתם חולים בשפעת, המשמעות היא כי גופכם פיתח נוגדנים נגד הזן הספציפי שבו הייתם חולים. אבל ישנם זנים נוספים של שפעת שעלולים לגרום למחלה, וכדאי להיות מוגנים מפניהם. ניבוי של הזנים הצפויים להתפרץ השנה נקבע על פי זנים שמופיעים בחצי כדור דרומי (בניו-זילנד ובאוסטרליה) ובהתאם לזנים שמתגלים במדינות אלו מייצרים את החיסונים לאותה שנה.

החיסון לשפעת אינו יעיל
לא נכון. יעילות החיסון במניעת המחלה היא גבוהה אך משתנה בהתאם לנגיף התוקף. ישנם זנים רבים של נגיף השפעת והחיסון המיוצר מדי שנה ניתן כנגד הזנים שהתגלו באותה שנה שיוצר החיסון, שבסבירות גבוהה יתקפו בחורף נתון. לכן ייתכנו מצבים שהווירוס התוקף אינו כלול בחיסון, אך אילו מצבים פחות שכיחים.

חיסון יכול לגרום לשפעת
לא נכון. לחיסון שפעת יש תופעות לוואי שאינן שכיחות וחולפות מהר, כמו כאב באזור ההזרקה, חולשה קלה, ולעיתים נזלת אך הוא אינו גרום לשפעת.

אני בריא, אף פעם לא הייתי חולה ולכן אני מוגן
לא נכון. שפעת היא מחלה מדבקת מאוד. עוברת בקלות באוויר, בעיטוש או במגע ידיים. המחלה מתפתחת במהירות, מביאה להרג תאים הגורמים לכאבי שרירים. מדובר במחלה המתקדמת מהר, מלווה בחום גבוה, 'משביתה' את החולה ל-7-5 ימים אבל בפועל החולה לא אקטיבי למשך שבועיים ואף יותר. לכן, איש לא מוגן מפניה.

אין סיכוי שהשפעת שלי תסתבך
לא נכון. לחלק מהחולים בשפעת יש סיכוי שמחלתם תסתבך. שיעור הסיבוכים גבוה במיוחד בקרב תינוקות וילדים צעירים, נשים הרות, בני 65+ וחולים כרוניים. הסיבוך השכיח ביותר הוא דלקת ריאות. אולם, גם אנשים בריאים שאינם כלולים בקבוצות אלו, עלולים לחלות בסיבוכים כתוצאה ממחלת השפעת. לעיתים סיבוכים אלו קשים ואף גורמים למוות.





Related posts

מצחצחים שיניים בפעם הראשונה

מנהל

לראשונה: סדנא למיומנויות תקשורת בחטיבת נשים ויולדות באסף הרופא

מנהל

פקחי העיר דימונה מצטרפים לפרויקט 'נאמני חיים' של מד"א

מנהל

Leave a Comment